top of page
efratfog

המינוטאור במבוך


״אמא אנחנו רוצים את הסיפור על המפלצת במבוך״ הם אומרים לי ומביטים בעיניים צלולות ומקוות. יש במיתולוגיה היוונית הרבה מפלצות אבל את המינוטאור הם אוהבים במיוחד. הגוף הקטן שלהם מצטמרר בפחד ובהתרגשות כשאנחנו פותחים את הספר בתמונת המפלצת בעלת ראש השור הנוראי.


המינוטאור של כרתים היה יציר כלאיים שנכלא בתוך מבוך, הוא לא יצא מהמבוך החשוך שלו ולא זרע הרס כל עוד היה מקבל את מבוקשו, 7 ילדים ו7 ילדות מאתונה שהוקרבו לו כקורבן ונשלחו אל תוך המבוך להיטרף באפלה.


אני חושבת על המינוטאור שגר בתוכי, בתוך כל אחד מאיתנו, המפלצת שכלאנו במבוך ואנחנו מסכימים להקריב את מיטב ילדינו הנפשיים כדי שהיא תישאר כלואה בו באפלה.

לפעמים אלו אנשים שמעירים אותו, מציתים את האש, לפעמים זו אינטימיות שנוצרת פתאום, אפילו עם אחד הילדים או חלום אותנטי שמבקש להתממש, את כולם אנחנו שולחים פנימה, קרבנות, רק כדי לא להעיר את המפלצת.


״אז מה קרה אמא? הם המשיכו לשלוח את הילדים למפלצת?״ הם שואלים, למרות שכבר מכירים את סוף הסיפור.


לא, תסאוס, בנו של מלך אתונה החליט יום אחד שדי, הוא לא מוכן להקריב את מיטב ילדי אתונה, הוא יכנס למבוך ויהרוג את המפלצת. תסאוס התנדב להיות אחד מ7 הבנים שיוקרבו, שט לכרתים ותכנן להכנס למבוך ראשון ולשחרר את עירו מהעול.


בחודשים האחרונים התסאוס שבי, הגיבור הפנימי, החליט שגם הוא לא מוכן יותר לוותר. נכנסתי למבוך, נחבטתי בקירות הקרים והלחים באפלה, שמעתי את הזעקות הנוראיות של המינוטאור אבל לא העזתי להכנס לעומק ולפגוש בו, פחדתי שלא אוכל למצא את הדרך החוצה ושאשאר כלואה שם לעולם, פנים מול פנים עם השד הנורא.


האומץ של תסאוס והנכונות שלו להקריב נגעו בליבה של אריאדנה בתו של מלך כרתים והיא החליטה לעזור לו. היא נתנה לו פקעת של חוט אדום שיקשור למותניו ולאבן בכניסה למבוך, כך יוכל תמיד למשש את דרכו החוצה באפלה.


״היא התאהבה בו אמא?״ שואלת הרומנטיקנית הקטנה שלי ואחיה מצטרף בעינים שואלות.

״כן, לשילוב של אומץ, הקרבה ואהבה יש כוח לנצח מפלצות. ״


יום אחד, בזמן שהגוף שלי הכניס כלים למדיח והנפש התחילה שוב בצעדה פנימה אל תוך המבוך שמעתי קול רך, עמד לידי האהוב שלי ואכל תפוח ״אל תפחדי אפי״ הוא אמר ״זאת רק הטראומה שמדברת בתוכך, אני פה, הבית פה, הילדים פה, אנחנו כאן, עכשיו לכי, תני למפלצת פייט״

כמו במטה קסם חוט אדום הופיע על חגורת המכנסיים שלי, ואני, שהייתי כבר עמוק בתוך המבוך מיששתי אותו והמשכתי להיכנס פנימה בבטחה.

המפלצת היתה מבחילה, אבל ידעתי שאני יכולה לה והחוט שחיבר אותי לחיים שבחוץ נסך בי בטחון בזמן שחתכתי את הראש הנוראי שלה. כשיצאתי החוצה והנפתי את הראש הכרות, הרגשתי שאזורים שלמים בתוכי מריעים לי וחוגגים את החופש, אלפי פרחים נזרקו מתוך אמפיתיאטרות הומי אדם ולראשו של תסאוס הפנימי שלי הונח כתר עלי דפנה.


כשתסאוס הפנימי מתעורר תמיד תמצא אריאדנה שתגיש לו חוט אדום והתוצאה, התוצאה תמיד תהיה שחרור עצמי מהצורך להקריב את בנינו ובנותינו ואפשרות לעוד חלקים שלנו לזרוח במלואם ולהשפיע בעולם.

Comments


bottom of page